משה יצחק אביגדור
| לידה |
1801 תקס"א או תקס"ב |
|---|---|
| פטירה |
15 באוגוסט 1865 (בגיל 64 בערך) כ"ג באב תרכ"ה |
| מקום פעילות | קובנה שקלוב וערים נוספות |
| תקופת הפעילות |
? – 30 ביולי 1861  |
| השתייכות | יהדות ליטא |
| תחומי עיסוק | רב ופוסק |
  | |
רבי משה יצחק אביגדור (תקס"א או תקס"ב, 1801 - כ"ג באב תרכ"ה, 15 באוגוסט 1865) היה רב ופוסק ליטאי, רבן של קובנה, שקלוב וערים נוספות. נודע על שם ספרו "פרדס רימונים" על הלכות נידה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1801,[1] לרב שמואל מבריסק ולאמו שהייתה אחות אמו של רבי צדוק הכהן מלובלין. בצעירותו למד אצל רבי ליב חסיד, אביו של רבי בנימין דיסקין, רבה של וולקוביסק, וסבו של מהרי"ל דיסקין. נישא לשיינא אסתר בתו של הרב יהודה לייב דבוטן-בוטינסקי רבה של מוהילב תחילת דרכו ברבנות הייתה בשנת תקפ"ט, אז התמנה כדיין בסלונים; בסוף שנת תקצ"ד התמנה לרבנות ואשילישוק, בה כיהן שלוש עשרה שנים.
בסביבות שנת תר"ז (1847) התמנה לרבנות סייני שבפולין, הקים בה ישיבה במתכונתה של ישיבת וולוז'ין, אך הישיבה נסגרה בעקבות הלשנה. הוא נחקר וספרייתו הוחרמה, כששוחרר מהמעצר נאסר עליו להתגורר בפולין וספרייתו לא הוחזרה לו.
בשנת תרי"ד (1854) לאחר פטירת רבה של קובנה ואב בית הדין הראשון בה, רבי אריה לייב שפירא, התמנה לרבנות קובנה. מתלמידיו בעיר זו: הרב הלל דוד הכהן טריווש. בחודש שבט תרכ"א (1861) עזב את קובנה לטובת רבנות שקלוב,[2] ובה נפטר ונקבר בכ"ג באב תרכ"ה, 15 באוגוסט 1865.[3]
בנו היחיד רבי אברהם שמואל הדפיס את ספרו לאחר פטירתו.[4]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרו "פרדס רימונים" הנחשב לאחד מספרי היסוד העוסקים בהלכות נידה, יצא לאור לאחר פטירתו בווילנה (תרכ"ט), במהדורת וילנא נדפס רק חלקו הראשון של הספר והוא הושלם רק במהדורת ירושלים תשס"ז. ספרו "גליוני קדש" נדפס בניו יורק (תרס"ט), בידי נכדו יוסף בוטה, והוא כולל את הערותיו לספרים רבים כפי שרשמם על גליונות הספרים שבספרייתו. מלבד ספריו אלו כתב שאלות ותשובות הלכתיות רבות, ורובן המוחלט אבד. תשובות בודדות נדפסו בספרים שונים.[5] ספרו "נטעי אביגדור" בכתב יד נמצא בבית הספרים הלאומי בירושלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'ר' משה־יצחק־אביגדור ב"ר שמואל', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 70 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1268).
- ידיעה על הספד אחרי פטירתו, מפי רבי יצחק אלחנן ספקטור בקובנה. המגיד, 4 באוקטובר 1865
- הרב גרשון חנוך רוזנברג, לדמותו של הגאון רמ"י אביגדור, בשולי כתבה על גילוי כתב יד של ספרו, מוסף שבת קודש - יתד נאמן, גליון מס. 31 תשע"ה, עמ' 37, באתר אוצר החכמה
- מכתביו
- פרדס רימונים, וילנא, תרכ"ט, באתר היברובוקס
- גליוני קדש, ניו יורק, תרס"ט, באתר היברובוקס
משה יצחק בן שמואל אביגדור (1801-1865), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בספרים רבים מצוינת שנת לידתו תקס"א, אך בפנקס סלונים, תל אביב תשכ"א, כרך א' עמ' נב, נכתב תקס"ב.
- ^ כחודש לאחר התפטרותו מרבנות קובנה, התמנה לרבנות זו רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין. (חיים קרלינסקי, הראשון לשושלת בריסק, מהדורת ירושלים תשס"ד, עמ' 67).
- ^ לפי כתב ידו של בנו, מצוטט בהקדמה לחלק ד' של ספרו פרדס רימונים ירושלים תשס"ב, הערה 18. לפי מקור אחר המצוטט שם, תאריך פטירתו הוא בי"ד באב.
- ^ למחייתו התפרנס מבית הארחה שהקים בדרוזגניק (מודעה בעיתון המגיד, 23 במאי 1877, על בית ההארחה).
- ^ בספר עמודי אש לר' אברהם שמואל מראסיין (וילנא תרל"ה) נדפסה תשובה אחת; כך גם בספר חמש ידות לר' בנימין בישקא לדזמן (תל אביב תשל"ה), סימן יא, עמ' לג-לז. גם בכתבי עת שונים נדפסו תשובות אחדות שלו.
| בקרת זהויות |
|
|---|